דפוס משי - מסין הקדומה ועד אלינו

דפוס משי, למעשה טכנולוגיית הדפוס העתיקה ביותר שהומצאה, ממשיך לככב בראש רשימת שיטות ההדפסה השונות גם בעידן הדיגיטאליזציה והמחשבים. בשורות הבאות נסביר מהו דפוס משי, מתי כדאי להעדיף דפוס משי על פני טכנולוגיות אחרות (ומתי לא), מה העלות הסבירה של שירותי דפוס משי שונים, ועוד.

מה זה דפוס משי

כאמור, הרעיון שמאחורי דפוס משי עתיק מאוד, ויושם כבר בסין העתיקה החל מלפני כ-3000 שנים. הבסיס להדפסה הוא לוח מיוחד וחרוט, הקרוי גלופה. הגלופה למעשה היא תבליט בצורת הציור הרצוי. מריחת הגלופה בצבע והצמדת נייר (או כל מדיום אחר) בחוזקה לגלופה ישאירו בדיוק את הציור הנ"ל על הנייר.

כיוון שקל הרבה יותר לחזור על הפעולות הללו (מריחת צבע והצמדת נייר) מאשר ליצור כל פעם את הציור מחדש, הפכה טכנולוגיית הדפוס בגלופה, או דפוס המשי, לנפוצה מאוד גם בעולם המערבי. למעשה, אומנים דגולים רבים, כמו הצייר הגרמני הנודע אלברכט דיורר, התפרסמו דווקא בזכות הכנת הגלופות שלהם. אגב, הסיבה לשם האקזוטי- "דפוס משי"- נעוצה בכך שמלכתחילה המדיום עליו הודפסו התמונות (במזרח הרחוק בעיקר) היה משי דק ולא נייר, שהומצא כנראה מאוחר יותר. עד היום נזירים בודיסטים מדפיסים דגלי משי עם קטעי תפילה שונים כחלק מסגידתם הדתית.

אף שהרעיון נשאר זהה, ברור שהפרטים הטכניים השתנו מן הקצה אל הקצה. הגלופה לא נעשית כיות מעץ, כי אם ממתכת (בדרך כלל תשלובות שונות של עופרת ופלדה). תהליך החריטה לא נעשה ביד, כי אם באמצעי המסה מיוחדים (בדרך כלל על ידי חומצה), בצורה ממוחשבת לחלוטין. הצביעה וההצמדה, או תהליך ההדפסה עצמו, נעשים גם הם כמובן בצורה ממוכנת, כמו גם שאר השלבים בהכנת המוצר המוגמר (קיפול, אריזה וכו'). את המשי או נייר האורז החליפו שלל מדיומים, החל מנייר עץ, פלאסטיק וסוגי קרטון שונים, וכלה בחולצות כותנה, כובעי פוליאסטר וכמעט כל חומר שניתן להעלות על הדעת.

איך עושים תמונה צבעונית בדפוס משי

נכון, מהטכנולוגיה שפירטנו לעיל עולה שכל גלופה יכולה להטביע אך ורק צבע אחד. עם זאת, העין האנושית רואה שילובי צבעים שונים בצורת צבע חדש (עקרון עליו מושתתות הטלויזיות ומסכי המחשב: שילובים שונים של ירוק, אדום וכחול יכולים לתת אשליה של כל צבע אפשרי). לכן שילוב של 3-5 גלופות שונות (אחת לכל צבע יסוד) יתן למעשה תמונה צבעונית למהדרין.

יתרונות וחסרונות של דפוס משי

יתרונות:

• היתרון המשמעותי ביותר של דפוס משי הוא עלות הדפסה (לראש) זולה מאוד. בעוד שהדפסה של 1000 יחידות בשיטות פרטניות (דפוס דיגיטאלי לדוגמא) תעלה בין 3-20 שקלים, הדפסת משי תעלה פי 2-10 פחות.
• דפוס משי, בניגוד לשיטות הדפסה המוניות אחרות כמו הדפסה באופסייד, מתאים גם להדפסה על חומרים שונים (תקליטים, חולצות...) ולא רק הנייר.

חסרונות:

• החיסרון העיקרי כמובן הוא עבודת הכנה רבה, שגורמת לרוב בתי הדפוס להתנות הדפסת משי במעל ל1000 הזמנות.
• הכנת הגלופה עולה בין 100-300 שקלים לגלופה (אם מדובר בתמונה צבעונית צריך כאמור לפחות 3 גלופות), עלות שתהפוך להיות זניחה עם העלייה בכמות הפריטים המוזמנים. מסיבה זו דפוס משי מתאים במיוחד להזמנות גדולות, מעל 1000 פריטים, כאשר מדובר על עבודות מיתוק ושיום מיוחדות, כמו הדפסה על חולצות, כובעים, CD, מוצרי פלאסטיק, כרטיסי ביקור מ-PVC ועוד.

דפוס משי נחשב לשיטת העבודה המקובלת על אמני פופ ארט, אשר מלבד וורהול, משתייכים אליו גם ראושנברג, ורוזנקויט